dana alon פעם ב... להתחדש בפרספקטיבה חדשה, לקבל השראה מתמונה, שיר או קטע וידאו.פעם ב... לעצור לחמש דקות ולחשוב על החשוב ולא הדחוף.שמחה לפצוח בבלוג ולהציע לכם בכל פעם לבחור להסתכל על החיים מזווית קצת שונה. תהנו, שלכם דנה. https://www.danaalon.co.il/danaalon-voice Powered by Syndu מציאות והאינסטגרם כ- life booster
מציאות והאינסטגרם כ- life booster

"תגיד, החיים שלך יותר או פחות יפים מהחיים שלך בפייסבוק?" - שאלה אמיתית שנשאלה בקרבתי.

"התמונה הזו לא טובה הצבעים חלשים, אני לא מעלה לרשת" - תגובה על צילום מקצועי נטול אפקטים שנשלח למצולמת.

חישבו על זה, אם בעבר היתה לנו ביקורת על שימוש בתוכנת פוטושופ במגזינים ופרסום, היום לכל מחשב בייתי וטלפון נייד יש את האפליקציות שיוצרות את המציאות שהיינו שמחים להראות לעולם (הוירטואלי שלנו). חיזוק צבעים, טשטוש ומחיקה של פרטים שלא מסתדרים עם החוויה שרצינו להעביר, בקיצור, איך אפשר בכלל להיות מרוצים ממה שיש?

זו נהייתה שאלה כמעט פילוסופית
האם אוכל להיות מרוצה מהמציאות שלי?
או, מהי בכלל המציאות שלי?  

אנחנו מוקפים ומפיצים פוסטים מצליחנים שמדווחים על הישגים, תמונות מחוזקות אלמנטים (צבעים, רקעים, אפקטים) כולנו חלק מהמשחק. אבל מה זה אומר על הקבלה שלנו את המציאות שלנו, של החיים שלנו כפי שהם.

האם אנו מסוגלים בכלל להיות בהווה העובדתי (אם הוא קיים) ?
האם אנחנו מסוגלים לפעול מתוך מה שיש קדימה ללא השוואה מול אחרים?
האם חשוב לי יותר מה שיש או איך אני רוצה להיראות?


נכון, כיף להיות חלק מהמשחק וליהנות משפע האפשרויות והיצירתיות, לשתף בהצלחות אבל עד כמה אנחנו זוכרים שגם אחרים חלק מהמשחק והם (בדיוק כמונו). גם הם בוחרים איזו מציאות להציג שתוציא אותם הכי טוב.

בעידן הנוכחי, עידן של תקשורת וטכנולוגיה, נהיינו עולם שאוהב לשדר ויזואלית את עצמו, יותר יפה, יותר חזק,יותר מצליח, יותר מעוצב אבל עד כמה אנחנו עובדים על הקלט?
אנחנו לעיתים מוצאים עצמנו מגיבים במציאות, למציאות המשודרת שאינה בהכרח מציאות עובדתית ולא מפעילים פילטרים שמסננים לנו את חוקי המשחק. 

האם ניתן בכלל להיות אותנטי בחיים של אותנטיות ויזואלית?

 

 

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-132689 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-132689 Mon, 26 Oct 2015 10:23:31 +0000
שנה של חופש פנימי, ביטוי עצמי ושחרור
שנה של חופש פנימי, ביטוי עצמי ושחרור
]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-120689 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-120689 Fri, 18 Sep 2015 12:30:20 +0000
מהאדם הכי חשוב כבר ביקשת סליחה?
מהאדם הכי חשוב כבר ביקשת סליחה?

דקה לפני יום כיפור זו הזדמנות מצויינת לראות איך המנהגים והמועדים פותחים לנו אפשרות ללמוד ולקחת מהם לצמיחה האישית שלנו. 


יום הכיפורים הינו יום של חשבון נפש וחשיבה ממי אני צריך לבקש סליחה, לכפר על מעשי כדי להתחיל את השנה החדשה כדף חלק.

אבל האם אנחנו זוכרים להתחיל עם מי שממנו הכי חשוב לבקש סליחה ?

זה אומר, קודם כל, לסלוח לעצמנו!
לסלוח על מה שעשינו ובעיקר על מה שעדיין לא. 
לסלוח על מה שבחרנו להיות, וגילינו שבעצם, אולי, זה לא באמת מה שרצינו. 
לסלוח על המקום בו אנו נמצאים ושופטים את עצמנו כי אולי בציפיות שלנו (ואולי של הסביבה) זה היה אמור להיות אחרת.
ובעיקר לסלוח לעצמנו אם אנחנו מעיזים לחשוב לבחור אחרת ולשנות.

איך תראה השנה עם יותר חמלה עצמית?
שנה עם קבלה מלאה של מה שצריך לקרות קרה, כי אולי זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות, ולמרות וייתכן שכרגע אנחנו עדיין לא מבינים את הסיבה, זו יכולה להיות הזדמנות לבחינה ו/או בחירה מחדש?

איך תראה השנה אם ניקח יותר אחריות?

עבורי לקחת אחריות זה להבין שאני המקור לכל מה שקורה או לא קורה לי , מבלי להאשים אף אחד (כולל לא את עצמי).
לצערי, יש בלבול גדול בין אחריות לעשייה טכנית שעושה הרבה גלים אך לא תמיד בכיוון הנכון.
חישבו איך תרגיש שנה של נטילת אחריות אמיתית על הבחירות בחיינו והפיכה לשחקן פעיל ומשפיע על המציאות של חיינו.

איך תראה שנה עם ננתב את האנרגיה להתפתחות ולא תיקון הדברים "השבורים"?
לקבלה ולהשלמה עם "מה שיש" בדיוק עכשיו, בחיינו האישיים, העסקיים, המשפחתיים, מבלי להתנגד!
אולי בחינה מתוך אותה קבלה, תייצר אפשרות בחירה בצמיחה והתפתחות על חשבון הלקאה עצמית ?

נסו לדמיין כמה שקט ייעשה אם נתחיל ככה שנה חדשה?
שקט הנובע מחופש בחירה (במידה ואנחנו מאמינים שיש לנו כזה בחיים...)

החגים מאפשרים (או מאלצים- זה עניין של הסתכלות) לנו לעצור, לסלוח, להסיר את המסיכות ולחשוב איזה שנה הייתי רוצה שתהיה לי.
מזמינה אתכם לבחור למנף את האפשרות. 
מאחלת לכולנו שנה של קבלה. חמלה. אחריות. בחירה. התפתחות וצמיחה.

שנה טובה .

 

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-120688 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-120688 Sun, 20 Sep 2015 06:03:04 +0000
מי באמת מקבל את ההחלטות עבורי? כשהילד שבי מנהל את העניינים
מי באמת מקבל את ההחלטות עבורי? כשהילד שבי מנהל את העניינים

באחד האשפוזים של סבתי היקרה ז"ל , באתי לבקר אותה בבית החולים. האחות פנתה אלי ואמרה שהרופא רוצה לדבר איתי על המצב של סבתי, ואני שומעת עצמי עונה אוטומטית: "רגע, אבל אבא שלי לא כאן...". ומיד מקשיבה לעצמי כבת 40 ושואלת את עצמי, בת כמה היתה דנה שענתה?

חישבו על זה, עד כמה הילד שבנו לעיתים מנהל את הענייניים. עונה מתוך שלב התפתחות שכבר מזמן עברנו אך הוא לא כל כך מעודכן ועדיין עושה תפקידו נאמנה ו"שומר על הגחלת" .

הוא נמצא בשיא תפקידו כשאנחנו לפני התמודדות, קפיצת מדרגה, התפתחות.
הוא בא בטוב. ההצדקה שלו היא להגן עלינו שלא נסתכן , שלא נאבד בטחון, שלא נשתנה, שנשאר פחות או יותר כמו שהיינו. שנשאר במקום הזה בו אנחנו שולטים, מכירים הכי טוב.

מכירים את זה שאתם ברגע של נחישות מחליטים ללכת על צעד חדשני כמו:

  • לקבל עבודה שמסמנת לכם את השלב הבא עבורכם?
  • להתקשר לקבוע פגישה אצל לקוח פוטנציאלי?
  • להעביר הרצאה בפני קהל?
  • להביע דעה מנוגדת לאחרים?
  • לבקש העלאת שכר, חופשה... ?


ואז, בשנייה שעולה ההחלטה שנבעה ממקום הכי אוטנטי ונחוש הוא נכנס לתמונה.
לעיתים הילד מגוון ומופיע עם תוספת של תחושה פיסית אמיתית. חלק מרגישים את זה בגרון, חלק בבטן חלק בראש או בחזה. ואם זה פיסי אז אולי זה באמת נכון וקיים?

המשפטים השכיחים יושבים לכל אחד על המקומות האישיים שלו:

"היי, תמצא תירוץ לא לקחת את העבודה הזו, זה יגמור לך את תחושת החופש"

"תישארי קטנה, הכי בטוח, כשגדלים, מסתכנים, למה לך?"

"אל תעיזי לבקש, מה את צריכה לשמוע לא? זה לא דחוף"


בדיוק כשאתם מזהים את המקום הזה, מזמינה אתכם לעצור ולשאול?

• באיזה שנה אני כשאני מקשיב למשפט הזה ומאמין לו?
• למי אתן לקבל את ההחלטה לילד שבי או למי שצמחתי להיות?
• במקום לשמוע את הילד אומר: "סכנה! סכנה! לא להתקרב. אני לא טוב מספיק להיכנס לאזור הזה". שנו את זה ל- "ברוכים הבאים, אזור מצמיח לפניך, קח אויר תצא גדול".
• שנו את הפרשנות של אותה תחושה פיסית נלווית , מפחד משתק לריגוש או אתגר, אקשן או אטרף מה שעושה לכם את זה.

ככל שניקח לעצמנו האתגרים גדולים יותר, הילד יופיע וינסה להניע מאיתנו להסתכן בווליום אסרטיבי יותר.
יש המון חן וחיובי בילד שבנו, אין סיבה להעלים אותו, יש לו תרומה ממשית למקורות העוצמה שלנו, לדרייב שלנו, תקשיבו לו בחמלה, תבחרו מה לקחת ממנו ומתי להודות לו על העיצה ולוותר עליה כי כבר אינה משרתת אתכם.

ההבנה החשובה היא שאם לא נצמח ממנו , הוא ימשיך לנהל אותנו ולהשאיר אותנו קטנים ובטוחים ולרוב לא כל כך מסופקים.

אז מי אנחנו בוחרים לקבל את ההחלטות שלנו?


צרפתי קטע מהסרט הנפלא "גנוב על המיניונים" שכל כך ממחיש את הילד שבי או חווית הילדות שמונעת ממני להתנסות כבוגר.

תסתכלו מסביב, זה קיים כל הזמן, אנשים בוגרים שהילדים שבם נכנסים לתפקיד שכבר אינו משרת אותם


]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-87157 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-87157 Sun, 07 Jun 2015 07:54:49 +0000
צו שחרור פנימי - אפשרות לצמיחה אישית
צו שחרור פנימי - אפשרות לצמיחה אישית

השנה, יום האישה תפס אותי לראשונה במקום בו אני מוכנה כנראה להכיר בנושא.
חשבתי לעצמי שכנראה שחררתי משהו שכבר לא משרת אותי.
והאמת, אפשרתי לעצמי לחוש רגשות שנהדפו על ידי לפני, וזה היה חדש ומרענן.

אנחנו בימים שלפני חג הפסח שבנוסף להיותו חג האביב, חג של התחדשת וצמיחה, נקרא בלשון העם, גם חג הניקיונות.

אז מה יקרה אם ננקה השנה קצת אחרת?

אולי אם נשחרר יותר, נאפשר לעצמנו יותר מרחב צמיחה?
אולי אם נשחרר יותר, נפסיק להיאחז בחפצים, סטטוס, הגדרה, הרגלים, הנחות יסוד שמעצבים אותנו?

הניקיון מאפשר לנו לשחרר אחיזה מדברים שאנחנו כבר לא צריכים. סוג של הכנת קרקע, פינוי מקום ואנרגיה לצמיחה מחדש. זה בדיוק ניקוי ארון אם אנחנו רוצים להכניס אליו משהו והוא מלא, חייבים להוציא, לזרוק, לעשות מקום.

איך ירגיש אם תעצרו לבחון מי אתם נכון להיום, מה כבר אינו משרת אתכם וניתן לשחררו?

  • ביחנו את הנחות היסוד שלכם שמעצבות את דרך קבלת ההחלטות שלכם. האם הן עדיין תקפות?
  • ביחנו את ההרגלים הישנים שלכם- האם מקדמים או מקבעים אתכם? האם רלוונטיים ל-מי שאתם היום? או האם הם יקרבו אתכם לעבר מי שאתם רוצים להיות?
  • ביחנו את הרגשות שאתם אוגרים (כעס, פחד, קנאה, עצב) ולא מוסיפים לכם תועלת
  • ביחנו את החפצים שאתם אוגרים ושומרים בסביבתכם האם אתם באמת צריכים אותם? או שאתם מאמינים ש"חבל" לזרוק כי אולי פעם תזדקקו להם?
  • ביחנו את עצמכם במראה הפנימית, אתם אוהבים את מה שאתם רואים? שחררו את הסיפור שלכם על עצמכם, על אחרים אם הוא לא מוביל אתכם לאן שאתם רוצים- זה בידכם!

כגודל השחרור, גודל המקום שיתפנה ויאפשר לדברים חדשים, להזדמנויות חדשות להיכנס לחייכם, לתוככם.
ככל שאתם מחזיקים פיזית או רגשית חפצים, עמדות, הנחות ישנים וחסרי תועלת אינכם מפנים מקום לחדש בחייכם. פשוט אין מקום!

איך זה ירגיש להתחיל את הניקיון מבפנים, לתת באהבה צו שחרור למי שסיים את תפקידו ולקחת אחריות, לאפשר צמיחה אישית לעבר מי שאנחנו רוצים להיות?

 

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-55540 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-55540 Mon, 09 Mar 2015 07:21:55 +0000
עשה נס שיהיה לי יותר זמן...
עשה נס שיהיה לי יותר זמן...

חנוכה, חג של ניסים (נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים) יכול להיות רלוונטי גם היום בימינו אנו? 
חישבו מה חסר לנו תמיד, והיינו רוצים שיספיק לנו יותר? "זמן"

אז אולי נסתכל על זמן קצת אחרת?

אולי המושג "זמן" הוא קצת פאסה?
אולי "זמן" הוא המצאה מודרנית ובכלל פחות רלוונטי?

אקהרט טול, בספרו "כוחו של הרגע", אומר משפט כל כך טריוויאלי:
"אנחנו לא יכולים לפעול אף פעם בעבר או בעתיד והרגע הנוכחי הזה, קורה עכשיו".

חישבו כמה קשה לנו להיות במקום אחד בזמן אחד. דווקא במקום (זמן) היחיד שאפשר לפעול בו - עכשיו!
כמה פעמים אנו נמצאים מול רשימת מטלות שיש לנו לעשות, ולא עושים כלום?
מצד אחד אנחנו בלחץ מכל אותן מטלות, ומצד שני מכים עצמנו שלא עשינו עד עכשיו ועכשיו יש לנו הרבה על הפרק...
אז מה קורה כאן?

אנחנו כאן, עכשיו, עם יכולת לעשות, אבל אנחנו מנסים להיות בשני מקומות בבת אחת (הווה ועבר או הווה ועתיד) והכי חשוב בלחץ!!!

אז אולי "זמן" אינו רלוונטי?
כמה פעמים קרה לכם שחמש דקות מרוכזות נראו כמו שעה ואתם מופתעים איך הספקתם ואתם מרוצים מהתוצאה?

אם נשים פוקוס על מה שבשליטתנו, ועל הדברים שאנחנו יכולים להשפיע עליהם, ונעזוב את אלו שלא, יש סיכוי לייצירת סוג של נס. נס שמאפשר לזמן "להתארך" ופתאום להספיק לנו.

אולי במקום לנהל את הזמן ולנסות לשלוט בו (מישהו יודע איך עושים את זה?)
ננסה לנהל את האנרגיה שלנו, הפוקוס שלנו, את הפעולות שלנו, את הצרכים שלנו (גם להראות טוב זה צורך), נפסיק להנדס רשימות ופשוט נפעל.

נאתגר את האמונה ש"זמן" פשוט קורה (או שיש אותו או שאין אותו) ונחליף בהנחה שאולי אפשר לייצר זמן?
אולי אם אקפיד יותר על מה אני אומר לו כן, ועל מה אני אומר לא, ייצר לי יותר זמן?

אולי אם נפסיק להתנגד ולהאשים את מה שקורה, פשוט נפעל מתוך זה.
נתמקד במה אנחנו כן יכולים לעשות עכשיו ודווקא עכשיו. לא נתמקד בבעיות אלא נתמקד בהזדמנויות שמאחוריהן.

מתאמנים שלי עברו מימי עבודה של 13-15 שעות ל-9 שעות עם אפקטיביות הרבה יותר גבוהה. איך? כי הם פשוט היו. היו לא רק פיסית, אלא פשוט, כשהיו בעבודה השאירו את הבית בבית, האצילו סמכויות, התמקדו במה צריך לעשות ושחררו. וכשהיו בבית, השאירו את העבודה בעבודה. ופתאום שיחות של: "אני לא רואה את הילדים, אין לי זמן לעצמי אני אמא לא מספיק טובה", הצטמצמו.

כשננטרל את מושג הזמן, כשנפעל מתוך מה שחשוב ולאו דווקא דחוף, נעלה אפקטיביות.
כמה שקט, אנרגיה וזמן נוסיף למעגל ההשפעה שלנו.
כל כך פשוט? האמת? כן, די פשוט.

אם נתעסק באמת ב"כאן ועכשיו" ולא נתחרט בגלל מה שלא הספקנו בעבר או לא מה מחכה לנו בעתיד, אז ראו זה פלא, פתאום יהיה לנו זמן!!!

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-40726 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-40726 Sun, 06 Dec 2015 11:52:09 +0000
שנה טובה. שנה של פתיחות, התפתחות ויצירת אפשרות
שנה טובה. שנה של פתיחות, התפתחות ויצירת אפשרות
]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-39238 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-39238 Sun, 21 Sep 2014 07:11:12 +0000
הסוד להפוך לתחנת שימור אנרגיה- אותנטיות בעולם ויזואלי
הסוד להפוך לתחנת שימור אנרגיה- אותנטיות בעולם ויזואלי

אנשים אומרים לי "וואו אתם עושים חיים, כל הזמן מבלים, כל פעם במקום אחר, איזה תמונות את מעלה לפייסבוק". המשפטים האלו גורמים לחייך ולומר שכשאני מעלה תמונות, אנחנו מבלים, אבל זה קצת רחוק מהלוגיקה ההפוכה, שזה קורה כל הזמן.

זה גרם לי לחשוב :
מתי לאחרונה ראיתם פוסטים של חברים עם ערימת כלים מלוכלכים, ערימת בגדים עם כתמים, ישיבה על הברכיים בטייץ קרוע תוך כדי ניקוי פאנלים או ילד שפספס את החיתול מעוצבים באינסטגראם ומישהו כותב "זה היה היום שלי"?

מתי ראיתם או שמעתם מנהל בחברה שכותב "סיימתי עוד יום של התמודדות עם כישלון, עוד לקוח עובר למתחרה ועליי על מעילה קטנה בחברה"?

מתי ראיתם תמונה של זוג שמתווכח אצל מי עושים את החג כי שנה שעברה זה היה התור של המשפחה שלה או זוד שמנהל דיון בווליום גבוה על הצבת גבולות מול הילדים?

אנחנו חיים בעידן שמעריך כל כך אותנטיות, כנות, אבל כבר מזמן שכח כבר מהי.
כי העידן הזה יותר מכל הוא עידן ויזואלי בו כל אחד חייב "לעבור מסך" דבר שיוצר אוטנטיות מדומה.
פחות חשוב מה היה, יותר חשוב איך זה הצטלם או איך זה נשמע. לעיתים לפי כמות הלייקים או התגובות גדל הפער בין המציאות למה שמוצג. כנראה שזה ממכר...

אז יש קולות שמציאים פתרון וקוראים להתנתק מהרשתות החברתיות שמעצימות את התופעה. אבל עם יד על הלב, זה קורה גם בגינה, בפינת הקפה בעבודה או בשיחת חברות טלפונית.
החברה מספרת איך בעלה מדהים ושותף מלא במטלות הבית, העבודה מספקת והכל מעולה ואתם מתחילים לחשוב: "למה אצלה הכל מושלם , מה לא בסדר איתי"?

עצמאי מספר איך הוא מפוצץ לקוחות ואין לו זמן לנשום והכל מתקתק כמו שעון ואתם אומרים לעצמכם :"איך זה יכול להיות, הרי סיימנו לימודים יחד ואני עוד מדשדש...?"

הילדים אומרים שלכל הכיתה יש אייפון 5S והם האחרונים בלי נייד.

נסו לדמיין עצמכם במקומות האלו כמה המרחב והאנרגיה שלכם מצטמקים.

איך זה ירגיש אם לקראת השנה החדשה תעלו מודעות לאותנטיות המדומה, אבל גם תפעלו עם אותה תובנה.

במקום להתנתק מהמדיות החברתיות, כפתרון לתופעה, תאתגרו עצמכם ותלמדו ממנה.
קחו אחריות לייצר בחירה. מה נכון לכם מולה. מה אני לוקח מהסיפור ששמעתי או ראיתי?
האם כהשראה, האם לשינוי התנהגות, האם היא באה לתת לי משהו לחיזוק או חשיבה מחדש?

ככל שתשקיעו במודעות, תהפכו לתחנות שימור אנרגיה אישיות.
אז בכל פעם שאתם שומעים סיפור או רואים תמונה או שיתוף שגורמים לכם לחשוב , אני הייתי צריך להיות שם, או מה לא בסדר איתי, או כולם עושים חיים ורק אני סובל, יש לכם בחירה !

נסו ליישם את המנטרות הבאות:

  • לא כל מה שרואים, זה מה שיש - גם התמונה או הסיפור הוא בחירה של המספר. בחירה שלו דרך אילו פילטרים לספר ומה להציג דבר שמשליך אוטומטית, מה לא להציג.
  • לא כל מה שנכון לשני, נכון גם לי- האם הצרכים והערכים שלי זהים למספר הסיפור?

ברגע שנהיה מודעים לכך וניקח את זה בחשבון ,נוכל לייצר לעצמנו שקט (פנימי) !
אל תחפשו אמת או תנסו למצוא שקרים, אנשים מספרים את האמת שלהם והיא אינה אבסולוטית!


להיות אותנטי (עם עצמי) בעולם שלא יכול להיות ולהתחיל את השינוי מבפנים-
זו הבטחה ראויה לשנה טובה יותר.
שנה טובה ומלאת אנרגיה!

______________________________________
הסרטון המצורף רק ממחיש את הפער בין החיים האמיתיים לאלו שבוחרים להציג בפיסבוק . אמת, שקר? רק בפייס? תבדקו מה אתם עושים עם זה

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-39237 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-39237 Sat, 20 Sep 2014 10:51:15 +0000
שנה חדשה- מילים חדשות- מציאות חדשה
שנה חדשה- מילים חדשות- מציאות חדשה

השבוע ראיתי את הפרק של "הסקס של מאסטרס" וזה זרק אותי לחשוב על העוצמה של ההפרדה בין העובדות לתיאור של העובדות.
הרי מדובר בסדרה על סקס, ועוד מבוסס על סיפור אמיתי, אך בסופו של דבר דר' מאסטרס צפה בזוגות ויחידים מקיימים יחסים וסקר ועקב אחרי העובדות היבשות, הכי טכני ומדעי שיש.
זה אנחנו שיש לנו תמונה שלמה על המילה סקס.

גם החיים הם לא סקסיים או מרתקים או מעייפים. החיים הם חיים.
אלו לא העובדות אלא הסיפורים שלנו עליהם צובעים אותם ככאלה.
המילים באמצעותן אנחנו בוחרים לספר לעצמנו (קודם כל) את סיפור חיינו או החיים של אחרים.
העובדות בבסיסן, די זהות. תחשבו על זה

אותה סיטואציה – מיצאו את ההבדלים:
חברה א': "בעלי חזר בארבע מהעבודה אחרי שבוע שלא ראינו אותו בבית כי עבד מאוחר ורצוף והואיל בטובו להיות עם הילדים , להסיע אותם לחוגים, אז הצלחתי לדבר כמה מילים עם חברה.
זה קורה פעם ב-200 שנה הוא חושב שזה פיצוי?"

חברה ב': "איזה מהמם בעלה. חזר מוקדם הביתה מהעבודה, הפעיל את הילדים (גם את שלי!), הלך איתם לגינה, הסיע ואסף מחוגים, אנחנו ישבנו בכיף כמו שתי רווקות בגינה .
כל הגברים מתחשבים, מתחלקים במטלות הבית, הלוואי שאצלי זה היה ככה אפילו קצת"

אותה סיטואציה, מילים אחרות, השלכות אחרות, מציאות שונה לחלוטין נוצרה אצל כל אחת לגבי הסיטואציה.

מילה, מייצרת מחשבה, מייצרת מציאות.
קודם כל מציאות פנימית. משם הכל מתחיל.

כמה אחריות יש לנו לברור את המילים שאנחנו עושים בהם שימוש, להקפיד לבחור אחת אחת כאילו חיינו תלויים בהן.
לקחת אחריות ליצור את סיפור חיינו ולתת את הפרשנות המקדמת כי העובדות הן רק עובדות .
הפרשנות זה הסיפור שאני מספר לעצמי על עצמי, על העבודה, על מערכות יחסים, על הכל.

תחשבו על זה, אם העובדות הן רק עובדות, כמה משקל יש לפרשנות שאני נותן להן.
זה בידינו, זו בחירה שיכולה לייצר לעצמנו שדה אפשרויות ולשנות את המציאות שלנו!

לקראת השנה האזרחית החדשה הבאה עלינו לטובה, שנו את הסיפור שלכם על עצמכם, על הסביבה, על כל סיטואציה, הוא בדרך כלל לא קשור לעובדות, בידכם להחליף סיפור.

המילה היא הכלי הכי עוצמתי לייצר את המציאות שאתם רוצים לחייכם.
קחו אחריות לבחור את המילים שיעשו לכם את זה.
שנה טובה

 

___________________________________________

סרטון , לא חדש, אך מדגים בצורה יפיפיה עד כמה בחירת מילים משנה מציאות

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-8452 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-8452 Mon, 16 Dec 2013 08:39:45 +0000
היצירתיות שבתקיעות
היצירתיות שבתקיעות

מי לא חווה תקופה של תקיעות, עצירה עמידה מקום עם נטייה לחזור אחורה?

עד כמה השדים שלנו חוגגים שם.
מנסים לנהל אותנו ומפגישים אותנו עם כל הפרדיגמות שלנו:

  • "אם עובדים צריך לראות תוצאות"
  • "ככל שנעבוד יותר קשה התוצאות יגיעו יותר מהר"
  • "אם זה מצליח להם, זה בטוח צריך להצליח גם לי"
  • "זה אמור היה כבר לקרות "


איך זה היה מרגיש אם היינו מפסיקים להתנגד למה שקורה לנו , נשארים שם עד שמפיקים ממנו את המקסימום?

הרי הכל עניין של הסתכלות.

אולי אפשר לראות בעצירה כמלמדת.
אולי אפילו מקדמת?!
אולי זו אינה עצירה אלא דגירה?
אולי זה הרגע שלפני פריצת הדרך?
אולי מביאה לי רמזים לשינוי כיוון?

מה היה קורה אם היינו מרכיבים את משקפי החירום עם הפילטרים של:
מה שצריך לקרות קורה!
והמשפט המשלים ו הלא פחות חשוב, אם קרה, היה צריך לקרות!
ושואלים עצמנו מה השיעור שבאה ללמד אותי אותה עצירה?


לאחרונה חוויתי עצירה כזו.
השדים כמובן חגגו ועשו תחרות מי צועק יותר חזק ומי קובע דרך אלו משקפים אביט במציאות.

בסופו של דבר, זו בחירה שלנו ל-מה להקשיב בתקופה שכזו ואיך להתבונן בה. האם להאשים את הנסיבות, הסובבים אותנו, תנאי השוק, המשפחה ועוד ככל העולה על רוחכם, או לחבק את התקופה וללמוד איזו מתנה או שיעור היא מביאה לנו.
כשמפסיקים להתנגד יש בשקט הזה קבלה ופעולה מתוכו עם הרבה אינטואיציה והתפתחות מותאמת יותר בהיבט רחב.

עבורי העצירה היתה בחינה למחויבות ולנאמנות שלי לעצמי. להזכיר לעצמי :

  • את הערכים שלי
  • לבחור פעולות שיתאמו את המחויבות והערכים שלי ללא קשר לתוצאות
  • להתמסר לאי הודאות
  • והעיקר ליהנות מהדרך

מזמינה אתכם לקחת אחריות על הפרשנויות שאתם נותנים לכל סיטואציה ולמצוא את הפרשנות שתעצים אתכם ותקדם אתכם לאן שנכון לכם, בזמן שלכם ואפילו לא דקה לפני!

עיצרו, הקשיבו ביצירתיות, ובחרו מסלול מחדש.
בהצלחה

 

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-7861 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-7861 Wed, 11 Dec 2013 11:08:01 +0000
שיחות סוף שנה- בוא נעשה עם זה משהו
שיחות סוף שנה- בוא נעשה עם זה משהו

סוף השנה מתקרב ואיתו שיחות הערכה של עובדי הארגון.

בכל חברה זה נעשה בדרך שונה אבל השלד די זהה: שיחה בין המנהל לעובד במהלכה מעריכים את העובד למול היעדים שהוצבו בשנה הקודמת. בוחנים מה עבד יותר ומה פחות. ומציבים יעדים לשנה הקרובה (אם זה תפקודיים, ארגוניים או אישיים). לעיתים מסמנים את האופק הרחוק יותר עבור העובד בארגון.

"רוב המנהלים אומרים שהם לא אוהבים לתת משוב, ולא חושבים שהוא אפקטיבי במידה מספקת. אלה המקבלים משובים, אומרים שאינם מקבלים משוב שימושי" (סינתיה מ.פול)

• האם סימון הפערים לעובד מספיק?
• האם לעובד יש את הכלים לממש את היעדים ומה שחסר לו כדי להגיע אליהם?
• האם בתור מנהל או ארגון עשית מספיק כדי לצייד אותם בכלים במטרה לעמוד ביעדים?
• לעיתים אין אפשרות, ברגע מסוים, לקדם עובד מחויב לארגון שמסומן כנכס עתידי. איך הארגון יוודא שהוא יישאר ולא יחפש את הקידום וההתפתחות במקום אחר?

מזמינה אתכם כמנהלים לקחת את שיחות ההערכה צעד קדימה:
היפכו את סיכום השנה משיקוף, לאפשרות לצמיחה.
תרגמו את השיחה לפעולה, לעשייה.
אפשרו לעובדים הנאמנים ומחויבים לארגון להתפתח ולצמצם את הפער בין המקום בו הם מצויים למקום בו הוא והארגון היה שמח לראות אותם.

נכון, תמיד אפשר להוציא ליום עיון או הרצאה מעשירה שתעלה מודעות ותוריד כמה תובנות, השאלה מה העובד יעשה בהם לטובת הצמיחה שלו.

ליווי ואימון אישי למנהלים הוא כלי ניהולי מצמיח שמאפשר לעובד להעלות מודעות למנגנוני הפעולה שלו ולבחון האם הם מעכבים אותו או מקדמים אותו ליעדים אליהם רוצה להגיע. לתרגל בפרקטיקה של היום יום שלו את ההתפתחות לייצר כלים ולגדול לתוך מי שהוא רוצה להיות.

באחת משיחותיי עם סמנכ"ל לקוחות במשרד פרסום הסתכלנו על אימון ככלי מעשיר והכי מחזיר שיכולה חברה לתת לעובד.
לקראת שיחות הערכה ובחינת אופק קריירה לעובדים, זוהו העובדים בעלי הפוטנציאל שהחברה רצתה לסמן אותם לקידום עתידי. לאור זאת בחרה החברה לחזק אותם ולצייד אותם בכלים במטרה לממש את הפוטנציאל כעתודה ניהולית. במקביל זוהו עובדים חזקים אותם רצה הארגון לחזק יותר כדי למנף את היכולות ולמקסם אותם.

דווקא בתקופה כזו בה שמועות שזמנים טובים יותר מתחילים לבצבץ השקעה בעתודה הניהולית חשובה יותר מתמיד, אם תיקחו את ההזדמנות לתת כלים למיצוי ומימוש פוטנציאל כולם ירוויחו מזה:

העובד:

  • מרגיש מוערך וחשוב למערכת. עם אופק קידום.
  • העובד לומד ומתפתח. מקבל כלים להעלאת המודעות לדרכי פעולותיו כמנהל. מה הקירות שעוצרים אותו ומה יאפשר לו לבחור לצאת מאזורי הנוחות שלו ולהעיז.
  • העובד מעלה את האפקטיביות שלו בעבודה וכתוצאה מכך הוא לרוב מאוזן יותר, ממוקד ונוכח יותר. דבר שמאפשר גם ליהנות יותר מהדרך.

הארגון-

  • מקבל עובד אפקטיבי יותר למערכת כולה. שמעביר את זה הלאה בדרכי ניהול שלו.
  • עובד שמרגיש חלק מהארגון שרוצה לקדם אותו יחד איתו. דבר שמעלה מוטיבציה לתרום ולהחזיר למערכת.
  • הארגון נתפש חדשן ומצמיח המפתח עובדיו שנותן להם כלים לצמיחה.


חישבו אילו מנהלים אתם תהיו כשתרחיבו את מעגל ההשפעה שלכם כמנהלים.
תיקחו אחריות לאפשר לעובדים, שמסומנים כנכס עתידי, לעמוד ביעדים שהצבתם יחד לשנה הקרובה.
תראו כיצד ההתפתחות שלהם מעלה את האפקטיביות האישית ותורמת לארגון כולו ומשפיעה על עובדים אחרים.

אז איך אתם, בתור מנהלים, לוקחים אחריות לאפשר לעובדים שלכם להעלות אפקטיביות?

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-4980 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-4980 Mon, 07 Oct 2013 11:31:14 +0000
שנה טובה. שנה של בחירה
שנה טובה. שנה של בחירה

חג שמח,
השנה, הייתי רוצה לאחל לכולנו שנה של בחירה!

דבר קטן כל כך שעבורי הוא מאוד משמעותי ויותר מכל, מצוי בידינו.

בחירה= חופש= שקט

האם אתם מאמינים כי יש בידכם בחירה כיצד לחיות את חייכם או שאתם צריכים לנהל הכי טוב את הנסיבות שהחיים יוצרים?

מכאן הכל מתחיל!

אם רק נהיה יותר ויותר מודעים לכך שאנחנו בוחרים בכל רגע ורגע (גם לא לבחור זו בחירה...) , עשינו את רוב העבודה ונוכל למקסם את השליטה ביכולת להשפיע ולשפר את חיינו!

מה שאנחנו בוחרים לעשות ומה שאנחנו בוחרים לחשוב משפיע ישירות על מה שאנחנו מרגישים.

חישבו איך יראו חייכם אם הייתם מאמינים באמת שיש לכם בחירה כיצד לחיות, באיזו דרך להגיב, איך לחשוב, מה לעשות, איך להסתכל על הנסיבות.

מזמינה את כולנו לממש את זכות הבחירה. להיות ב- 100%
במודעות ועיניים פקוחות בבחירות שלכם. ולזכות בשקט . שקט
מהזמזומים בראש, בלב, בסביבה. שקט שבא מהחופש הבחירה.

שנה טובה
שלכם, דנה

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-4329 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-4329 Sun, 01 Sep 2013 06:02:30 +0000
הבטחה לשנה החדשה- הידוק יחסים עם הכאן ועכשיו
הבטחה לשנה החדשה- הידוק יחסים עם הכאן ועכשיו

שנה חדשה בפתח ורובנו נוטים לשבת ולתכנן איך תראה השנה הבאה עלינו לטובה.

הפרואקטיבים שבינינו מתכננים את הציפיות שלהם מעצמם בשנה הקרובה. הראקטיבים מונים את הציפיות שלהם ממנה.

אני שמחה לכתוב את ההבטחה שלי לעצמי ומזמינה אתכם לבחון מה ואם אתם רוצים לקחת ממנה לעצמכם.

אני בוחרת השנה, יותר מתמיד, להדק יחסים עם ה"כאן והעכשיו".

לא למדוד את עצמי מול התוצאות שהייתי צריכה להיות בהם עכשיו או אלו שאני מצפה להגיע אליהם בשנה הבא. אלא פשוט ללמוד, להתפתח ובעיקר להיות מי שאני רוצה להיות.

כולנו מכירים את המשפט: מה שצריך לקרות קורה

אבל האם אתם מודעים גם למשפט המשלים? מה שקורה כנראה, היה צריך לקרות?

אני בוחרת השנה יותר מתמיד לומר תודה כל חוויה, אכזבה, כשלון או הישג.

לקבל את הרעיון שהכל נעשה, ככל הנראה, בדיוק כפי שהיה צריך להיעשות כי, עובדה!, כך קרה בפועל.

אני בוחרת לתרגל את הרעיון כי לכל דבר יש סיבה. לא תמיד נדע אותה מראש והיא לא תמיד חשובה. בוחרת לוותר על הניסיונות להבין ופשוט לחוות, לנסות, לטעות, לכאוב, לשמוח. להיות בשיעור ולא לברוח ברגע שקשה או אין סימני הצלחה מיידיים.

להסתכל על היום, החוויה, האכזבה כחלק מתמונה כוללת וגדולה יותר שאולי אין לי יכולת לראות ברגע זה.

בוחרת לקבל כל מה שקורה כשלם (ולא מושלם) ולדעת שלא תמיד אוהב את זה, וזה בסדר גמור. לשחרר יותר ויותר את ההתנגדות לדברים שלא בשליטתי.

יש דברים שהם חלק מהחיים ולא בשליטתנו (כן, כן יש כאלה) אם נזכור זאת, נוכל להתמקד יותר ב"להיות" ופחות בלהתנגד ולנסות למנוע את הבלתי נמנע ואז לפספס הרבה רגעים שעברו ולא היינו בהם.

איך אפשר להתחיל?

משהו קטן שיכול לשנות חיים- עשו לעצמכם יומן תודה.

בכל בסוף כל יום כיתבו 10 דברים עליהם אתם בוחרים לומר תודה ביום שעבר עליכם.

השהו את הפוקוס על הדברים הטובים שאתם ביום יום נוטים לקחת כמובן מאליו. מצאו מקום להכרת תודה על החוויות הפחות טובות שזימנתם לעצמכם היום ומה הלימוד שלכם מהם.

אולי זה נראה קטן ושולי, אך הבטחה שלי. זה משנה חיים!
זה בונה הרגל פרואקטיבי למיקוד האנרגיה לדרך ולא לתוצאה. לקבלה במקום ניסיון שליטה, למחויבות לצמיחה ולהתפתחות ולא על להראות הכי טובים.

שתהיה שנה טובה, מלמדת, מצמיחה, מספקת ונאמנה לעצמכם.

 

 

 

מזמינה אתכם להקשיב למילות השיר של ריטה "מחכה". גיליתי בו השלמה, קבלה ונוכחות גדולה מאוד ברגע הזה.

מאוד מתחבר לי עם ההבטחה שלי לעצמי.

"יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש משהו ישתנה
משהו יירגע בנו משהו יגע בנו
ולא יהיה ממה לחשוש

וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד וחיכה שנבחין בו
וזה יבוא אתה תראה
הידיים הקפוצות יתארכו
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל
זה יבוא כמו שהטבע רגיל
להיות שלם עם עצמו.

וזה יבוא אתה הרי יודע
לא הכל יטלטל אותנו
לא הכל יכה
ומה שייפתח לנו"

מילים: ריטה לחן: עידן רייכל

 

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-3970 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-3970 Tue, 13 Aug 2013 15:49:56 +0000
אחרי החגים כבר כאן!
אחרי החגים כבר כאן!

"אחרי החגים אני אכין את הדו"ח"
"אחרי החגים אני אשלח את הטופס"
"אחרי החגים אתחיל בדיאטה"
"אחרי החגים נפגש"
"אחרי החגים נתחיל לפעול"

החגים הם תמיד סוג של חשבון נפש.
לא במקרה, כנראה, מזל מאזניים מתחיל תמיד סביב החגים. אנחנו שמים על המאזניים מה עשינו ומה לא. במה עמדנו השנה ומה אנחנו רוצים להשיג בשנה הקרובה.
אבל כמו במאזניים בסוף צד מסוים חייב להכריע.
החגים הם מין זמן לחשבון נפש ובחירה למה אנו רוצים לתת יותר משקל: לעבר או לעתיד הרצוי?

אז למי שלא שם לב, "אחרי החגים" כבר כאן!

הביטוי "אחרי החגים" מסמל את ההרגל הכי נפוץ באנושות- דחיינות!
הבשורה הטובה הינה שדחיינות אינה תכונה מולדת אלא הרגל שאנו מסגלים לעצמנו עם השנים וכמו שסיגלנו לעצמנו את ההרגל ניתן גם להפטר ממנו.

וכשזה קורה, באורח פלא, אנחנו מרגישים לא רק פחות לחוצים ויותר בשליטה אלא מתפנה לנו הרבה יותר זמן חופשי.

תחשבו שזה כמו להפוך תקליט (מי שעוד זוכר מה זה) התכנונים בצד א' ועכשיו הפכנו לצד ב'.
זמן להיות פרואקטיבים, להתמקד במעגל ההשפעה שלנו. למשוך את המחויבות שלנו מהמטרות והיעדים שהצבנו לעצמנו ולפעול ולהפוך את זה למציאות שלי.

זמן להתחיל לוותר על הדחיינות ולסגל הרגלים שיעלו את האפקטיביות שלנו. את השליטה עצמית, אומץ והעוצמה לקבל על עצמנו אחריות רבה יותר לחיינו.

אשליית הפעולה- לא עושים את הדבר האמיתי

"אני עסוק לאללה אז אני בטח מתקדם"
"אני עובד בטרוף בטח יהיה לזה תוצאות"

מוכר לכם? המצוטטים הם קוסמים שיודעים מעולה להעלים זמן.
כמה פעמים במקום לעשות את העבודה השקעתם זמן בשכתוב ושיפור לוחות הזמנים של ההכנה לעבודה ואז שומעים עצמכם אומרים:" לאן ברח לי הזמן?".

הדבר המוזר באשליית פעולה שלרוב אתם משקיעים המון אנרגיה באי עשיית המטלה, מכפי שהיה לוקח לכם לעשות אותה. המפתח להבין ולהיות מודע שאנחנו אולי טכנית עובדים, אך לא עושים את הדבר עצמו.

טעות נפוצה לחשוב ששתי המילים פעולה ופעילות נועדו לתאר את אותה תופעה.
יש הבחנה בין פעילות (activity) ופעולה (action):
פעילות – נטייה לפעילות. המילה אינה מזכירה תוצאות. תשומת הלב נתונה בזיהוי בעיות מיידיות. השקעת הזמן בניסיון לפתור בעיות עכשוויות והתוצאות בעתיד נגזרות מזה. פעילות יוצרת אשליה שמשהו מבוצע!!!

פעולה- נטייה לתוצאה. מעשה שנמצא במתאם עם התוצאות אליהן אנו שואפים להגיע. עם מה שחשוב לנו, עם מה שסימנו לנו כיעד בחיינו, עבודתנו ובכלל. ברגע שאנו מחוברים למחויבות שלנו, לתוצאות שהבטחנו לעצמנו .התוצאות מתחילות להתעצב דרך הפעולות.

אז אם אחרי החגים כבר כאן, התמקדו בפעולות שיקדמו אתכם לעבר היעדים שהצבתם לעצמכם. תנו משקל לעתיד הרצוי שבחרתם והחליטו שהוא כבר כאן!!!
קחו אחריות להפוך את המחויבות למציאות. את האפשרי למציאותי.
במקום לתכנן פשוט פעלו.
במקום לדבר על התוכניות ולערוך רשימות של מטלות התחילו לפעול התקדמו תוך כדי תנועה לעבר היעדים
ביחרו להיות בפעולה (action) ולא בפעילות (activity) כדי לעמוד במחויבות לתוצאות.


והכי חשוב תיהנו מהדרך.

_____________________________________________

אין דוגמא יותר טובה מהסרט הגאוני על "סיפור של דחיינות" 
בו כל אחד יכול למצוא עצמו מזדהה פחות או יותר ויותר...

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-3093 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-3093 Thu, 04 Jul 2013 07:29:26 +0000
רוצה ליווי אישי? ליווי ואימון מנהלים למה צריך את זה?
רוצה ליווי אישי? ליווי ואימון מנהלים למה צריך את זה?

קשה להתעלם מהעובדה שככל שאנו מתקדמים בעידן הפוסט מודרני, האבולוציה האנושית של היכולות והכישורים משתכללת.
אבל האם האבולוציה המנטלית נעה באותה קצב של האבולוציה הרגשית?

אם נסתכל סביבנו, הרבה עובדים מקבלים קידום על בסיס היכולות, הכישורים וההצלחות שלהם. ארגונים מעוניינים למנף את המומנטום הלאה וגבוה אך לעיתים מתגלה פער בין הכישורים הטכניים/מנטלים לבשלות האישית.

אנשים כאלו באים לעיתים להתאמן על תחושה שמלווה אותם.
אנשים בכירים שמצויים בתפקידים מובילים ששואלים עצמם:
מתי יגלו את "השקר"?
"מתי יגלו שעכשיו, אחרי שרקעתי חזק ברגליים, דפקתי על שולחנות כדי לקבל את הקידום המבוקש והשגתי אותו, אין לי מושג מה אני עושה. האמת שאני עדיין לא שם בתחושה"

חישבו על זה, תחושה מאוד לא נעימה להגיש שאין לי כיסוי על התדמית שבניתי לעצמי.


השאלה מה עושים עם זה?

האם פועלים בלהגן על התדמית או בונים את הגשר בין מי שאתם למי שאתם רוצים להיות?

מי שבוחר לפעול להגן על התדמית ועל הקידום שקיבל, לרוב בעל תבנית חשיבה מקובעת ולכן הפרדגימה המובילה אותו היא: "אני אמור לדעת, לעשות את הרושם הנכון, והכי חשוב, לדעת את התפקיד על בוריו מיומי הראשון בתפקיד". בתפישה כזו מאוד קשה לשאול שאלות. כי אני עלול להתפש שאני לא יודע.

קרול ס' דווק בספרה mindset הגדירה תבנית חשיבה מקובעת, כתבנית הנשענת על האמונה כי תכונותינו הם מוצר מוגמר ובלתי משתנה והיא יוצרת צורך מיידי להוכיח עצמנו פעם אחר פעם. אנשים בעלי תבנית חשיבה מקובעת חשוב להם להראות טוב, חכמים , להתקבל ולהיות מנצחים.

לעומתם, מי שבוחר לבנות את הגשר נמצא במקום שונה , לרוב בעל תבנית חשיבה מתפתחת . זה מקום של למידה. מקום מאפשר לשאול, לא מחייב להיות מה שאנחנו עדיין לא. מקום עם המון בטחון ואמונה לקראת מי שרוצה להיות.

קרול ס' דווק הגדירה תבנית חשיבה מתפתחת, כתבנית הנשענת על האמונה שבאמצעות רצון ומאמץ נוכל לפתח את התוכנות הבסיסיות שלנו. יש שוני בין האנשים ועם זאת אין אדם שלא יוכל להתפתח ולהשתנות ע"י יישום והתנסות. זה לא אומר שכל אדם יכול להיות גאון אך עם זאת שהפוטנציאל האמיתי נסתר ואין כל דרך לחזות מראש מה אפשר להשיג עם הכשרה, דבקות במטרה ועבודה קשה.

אני מסירה את הכובע בפני ארגונים שבוחרים להכשיר ולתת כלים לעובדים שקודמו, בדרך להיות מנהלים מנהיגים.
ארגונים שלא יוצאים מנקודת הנחה שאם העובד יודע את העבודה, הוא יצליח לנהל באותה מידה. ארגונים שרואים בעובדים הון אנושי שווה השקעה שמחזירה עצמה לאפקטיביות של הארגון. ולא נשענים על פרדיגמה רווחת שלכל אדם יש תחליף וכאן בהחלט חבל להשקיע כי הוצאה כספית נחשבת הוצאה ולא השקעה המחזירה עצמה.

ארגונים שלא רואים במחלקת הדרכה ואימון - מחלקת בידור לעובדים, אלא חלק אינטגרלי מהתנהלות החברה במטרה לשרת את אסטרטגית החברה.

מסירה את הכובע בפני מנהלים שבאים לליווי ואימון אישי כדי לגדול ולפתח כישורים שעדיין לא מפותחים אצלם במטרה להגיע לשלב הבא שלהם . מנהלים שמאמינים שאפשר להתפתח ולגדול לתוך תפקיד. מנהלים שמחויבים להתפתחות, צמיחה ודרך.

אנשים שנמצאים בתהליך של ליווי ואימון אישי הם אנשים מחויבים מתפתחים שבוחרים לאתגר עצמם כל פעם מחדש. משתמשים בתהליך כדי לפרוץ את קירות חייהם הפרטיים ובקריירה.

אנו חיים בסביבה דינמית ומשתנה עם המון אי וודאות. איך זה יראה אם הארגון ייקח אחריות מתמשכת לדאוג לתת לעובדים כל מה שצריך כדי להצליח?

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-2945 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-2945 Thu, 27 Jun 2013 07:32:36 +0000
גבולות בעידן טכנולוגי- אפשרות או חלום?
גבולות בעידן טכנולוגי- אפשרות או חלום?

השבוע נתקלתי שוב בפרסומת של גידי גוב לבזק- "מרגישים בבית גם מחוץ לבית", שמציגה כיצד הוא מתנהג במסעדה כאילו הוא בבית עד ש"מעירים אותו בקריאה" והוא פוגש את המציאות. מעבר לכך שגידי גוב מצחיק אותי במימיקה שלו, זה גרם לי לראות שוב כיצד הטכנולוגיה יוצרת לנו מציאות חדשה בכל פעם מחדש בעוד אנחנו מנסים בהתמדה לסגל מחדש את התפישה וההרגלים החדשים באותו הקצב.

אנחנו נמצאים בעידן של שפע ותשוקות (חומריות) וטכנולוגיה שיוצרת טשטוש גבולות .
אנחנו נמצאים בעידן בו אין פרשנות אחת אלא היא משתנה בכל רגע
(אתם זוכרים שפעם בזק היתה חברת טלפון קווי שלעיתים חיכינו להתקנת קו 7 שנים.)

אז לא פלא שנהיה קשה יותר ויותר לשים גבולות במציאות משתנה שכזו:
גבולות מתי נגמר הבית ומתחילה העבודה ולהיפך
גבולות בין הורות, זוגיות ומשפחתיות
גבולות שנותנים להרגיש מתי אני אהיה מרוצה ומסופק ממה שהשגתי, קניתי, בניתי?
גבולות להגדרה מה חיוני למחיה שלי ומה מותרות?


אז לפי מה נקבע את גבולות שלנו? מה נקודת ההתייחסות לפיה נגזור את הציפיות שלנו לחיינו? לעצמנו?
נשווה לחברים? נשווה למשפחה? נשווה לקולגות? לשכנים?
או אולי נשווה מול עצמנו ? נסתכל איפה היינו והאם התקדמנו ?


חישבו איך זה היה מרגיש אם היינו קובעים קריטריונים שיתנו לנו את המדד בו נהיה נאמנים לעצמנו ומי שאנחנו רוצים להיות?

בכל פעם שאנחנו חשים תסכול נשאל עצמנו:
"האם אני מתוסכל מול המציאות שלי או למול הציפיות שלי ממנה ?

בעידן של שפע אין סופי וטשטוש גבולות יש לנו אחריות גדולה מתמיד לבחור!!!
תיהנו מהשפע ותיצרו את המציאות שלכם ולא את זו שמשודרת לכם ע"י הסביבה.

מזמינה אתכם לבחור בחירות שיהיו נאמנות ערכים וייצרו משמעות עבורכם.
קבלו השראה מבחוץ, אך תתאימו אותה לעצמכם ותפעלו משם.

תייצרו את הגבולות שיתאמו להגדרות שלכם לעצמכם, לחייכם, לקריירה , למשפחתיות שלכם ובכלל.

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-2494 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-2494 Sun, 09 Jun 2013 05:43:56 +0000
אורן הקטן שבכולנו- שליטה על המחשבות
אורן הקטן שבכולנו- שליטה על המחשבות

חזרתי מהפלגה על יאכטה. לראשונה חוויתי זהות מוחלטת בין המילים חופשה וחופש. חופש במלוא מובן המילה . פשוט לחוות ולהיות 100% בכל שנייה. בלי לחשוב שנייה קדימה, ובלי לגלגל שנייה אחורה.

זה העלה לי שוב למודעות שיש לנו בחירה על מה, ואיך לחשוב בחיינו ולא רק מה לעשות, עובדה שלעיתים אנו נוטים לשכוח.

לשחרר מחשבות שנכנסות למערכת (לראש) ולראות כיצד קל ופשוט יותר כשאני בלעדיהן זהו חופש אמיתי. חופש המאפשר שקט ומקום בו אנו נאמנים רק לעצמנו ולא לדימוי או לצרכים שלנו.


כמה פעמים קרה לכם שמחשבה שלכם מתווכחת עם המציאות?
"אני צריך להיות מצליח יותר"
"אני צריכה להיות רזה יותר"
"בעלי צריך לשתף יותר"
"הבוס שלי צריך להעריך אותי"
"לקוחות אמורים להמליץ עלי"...

מחשבות כאלו ואחרות אינן מזיקות כלל, הבעיה מתחילה כשאנו מתחילים להאמין בהן. כשאנו הופכים את אותן מחשבות לעובדות, באותו הרגע אנו מתחילים לסבול וזה גוזל מאיתנו הרבה אנרגיה.
כשאנחנו נקשרים למחשבה, אנו למעשה מתנגדים למה שקורה בפועל, במציאות שלנו.

מייד כשעולה מחשבה, אנחנו רואים את המציאות דרך "המשקפיים" שלה. האגו שלנו מתגייס למצוא אשרורים לאותה מחשבה.

לדוגמא,
אם זה "אני צריך להיות מצליח יותר" אז הרעש שעולה ברקע מוחנו נשמע בערך ככה:
"הנה כמה אנשים צעירים בגילך עשו אקזיט לאחרונה", "כל החברים שלי מתקדמים, מרוויחים מעולה ובתפקידים בכירים", "אני חייב להשקיע יותר כדי להגיע לאן שאני רוצה".

עד כמה פרדוקסאלי שזה נשמע, אין לנו שליטה כלל על המחשבות שלנו. הן באות והולכות כמו עננים בשמיים. לנו יש את היכולת לבחור כיצד להביט בהן ואיזו פרשנות לתת להן. ייתכן שפעם נראה אותן כמרגיזות, למחרת את אותה מחשבה נראה כמצחיקה, ושבוע אחרי אולי רק מעניינת. ברגע שנפסיק להיאחז בהן, הן "ירפו מאיתנו" ויפסיקו לנהל אותנו.

ביחנו אפילו לרגע אחד איך זה מרגיש כשאתם מרפים ומשחררים אחיזה מאחת המחשבות שמציקה לכם? מאחת המחשבות שמאמינה שדברים צריכים להיות אחרת ממה שקורה במציאות.

שימו לב כמה שקט ומרחב נוצר בפתאומיות כשאתם בלי אותה מחשבה.
זה בידיכם!

ביירון קייטי בספרה "לאהוב את מה שיש" אומרת משפט כל כך פשוט ויפה:" לעיתים הדבר שלדעתך לא היה צריך לקרות, כן היה צריך לקרות. הוא היה צריך לקרות, כי הוא קרה ושום חשיבה לא תשנה את זה. זה לא אומר שצריך להסכים או למחול. פרוש הדבר שיש בידינו יכולת לראות דברים מבלי להתנגד וללא הבלבול שיוצר המאבק הפנימי שלנו".

לא סתם אומרים מחשבה מייצרת מציאות.
חישבו כמה משחרר זה לקבל את המציאות בדיוק כמו שהיא , גם אינה אופטימאלית, ולפעול משם לשינוי, שדרוג או התפתחות.

במקום לבזבז אנרגיה על התנגדות והורדת ידיים עם אותה מחשבה שטוענת שדברים לא אומורים להיות כפי שהם, תתפנה אנרגיה שתאפשר לקבל את הסיטואציה, לקחת אחריות ולפעול כדי לשנותה.

 

____________________________________________

אחד המערכונים של החמישיה הקאמרית והשחקנית המדהימה, קרן מור, בו ניתן לראות מה קורה כשנקשרים למחשבה ורואים דרכה את המציאות.

 

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-2343 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-2343 Sun, 02 Jun 2013 11:40:16 +0000
מכונת תרגום אישית- חובה לכל אחד
מכונת תרגום אישית- חובה לכל אחד

השבוע בעקבות מספר מפגשי אימון שעסקו בתקשורת בינאישית וחוסר הבנה, נזכרתי במכונת תרגום מחשבות של פלינט מהסרט "גשם של פלאפל". מכונה מופלאה שעוזרת להביא לידי ביטוי מחשבות שאנו מתקשים להביע. (קטע וידאו בהמשך)

דמיינו לעצמכם, אם רק היתה לכם מכונת תרגום אישית כזו שמשפרת את איכות התקשורת שלכם, מסננת רעשים ומעלה אפקטיביות של העברה וקבלת המסרים.

אם נסתכל על מודל התקשורת הבסיסי, נראה כי הוא נורא פשוט:
מוען מוסר לנמען מסר, נמען קיבל את המסר.

אז למה קשה כל כך להעביר את המסרים שאנחנו רוצים ?
הבעיה הינה ברעשים שמסביב המקשים על המסר לעבור כמו שהתכוון המוסר, בדיוק כמו במשחק הילדים "טלפון שבור".
כל זה בנוסף לנתון קטן שמתחבר למושג "הרעש" האומר כי רק 10% מהתקשורת שלנו באמת עוברת באמצעות המילים!!!

חישבו על זה, אנו חיים בעידן בו אנו "נדרשים" לתרגם ולפענח בכל רגע ודקה בחיינו. להיות ערניים ולייצר משמעויות חדשות.

לכל מילה או התנהגות ייתכנו כמה פירושים ואין פרוש אחד אולטימטיבי:
• לפני כמה שנים המשפט כמו "כתבתי לך על הקיר" היה יכול לזמן צרות והיום לגיטימי ושגור בשפה בעקבות השימוש בפייסבוק.
• אם בילדותי אם ראינו מישהו מדבר לעצמו באוטו צחקנו עליו שהוא קוקו. היום זה די ברור שהוא מדבר בדיבורית.
• המשפט" שלחתי דואר", פעם זה היה ברור, היום אני אשאל אם הכוונה למייל, מעטפה או פוסט.

שינויי השפה והמציאות שלנו דורשים גמישות תמידית ודורשים מאיתנו לתת פרשנות חדשה כל שנייה למושגים שמתהווים כדי להבין את אותה מציאות שאנחנו חיים ויוצרים בה. יש כאלו שרואים בזה עבודה קשה ולעיתים מעדיפים להאשים את הסביבה באי הבנה.

הקשבה אמיתית אפקטיבית דורשת מאיתנו מעורבות גדולה וניתוק הטייס האוטומט.
הקשבה אמיתית דורשת מאיתנו להיות אקטיביים ולא להשתמש בהגדרות מן המוכן כי תוקפן פג די מהר בקצב הנוכחי. כשאנחנו מקשיבים באמת (לא שומעים, מקשיבים) אנחנו מאפשרים תקשורת אמיתית אפקטיבית ולא רק העברת מסרים.

באינטראקציות בהן חשוב לכם לייצר משמעות ופרשנות מקדמת, צמצמו את הפער בין מה שאתם מתכוונים לומר, למה שאתם באמת אומרים ומשדרים.

אם זה בראיונות עבודה, אם זה בשיחות עם הילדים או בני הזוג, אם זה בשיחות מול מנהלים או לקוחות.

חישבו על זה, איך זה יראה אם נעשה את המקסימום כדי להגדיל את מעגל ההשפעה שלנו, ניקח שליטה רק על מה שבשליטתנו ונתמקד שם. נפסיק להניח הנחות.

קחו אחריות על המסרים שאתם רוצים להעביר וודאו שאכן המסר שרציתם להעביר, התקבל בצד שני.

קחו אחריות כדי למזער רעשים. בוודאי שאין לנו יכולת לשלוט על המסר שיקבל הצד השני אך בהחלט יש לנו השפעה לצמצם את היקף עבודת התרגום שהוא יצטרך לעשות כדי לחלץ את המסר מתוך הדברים שלנו. כתוצאה מכך נצמצם את הפער בין הכוונה שלנו למסר שאכן התקבל בסוף.

בקבלת מסרים, קחו אחריות להשלים בטכנולוגיית "שחזור מסרים" ולוודא שמה שהבנתם זה מה שהתכוון הצד השני לומר לכם. קחו אחריות לנתק את עצמכם מהאגו ולנסות להקשיב מה באמת ניסו לומר לכם?

במקום להיעלב, לכעוס או להסיק מסקנות לא מקדמות, קחו אחריות להקשיב מתחת למילים, לטון, למחשבות, לרגש, לסיטואציה, למצב רוח ולייצר את המשמעות והפרשנות משם.

עד שהמכונה שפלינט הציג תכנס לייצור המוני ותקצר עוד תהליך בתפישה האנושית, מזמינה אתכם לייצר אותה בדימיונכם ולחשוב שכל אחד, משני הצדדים, יכול לשלוף אותה בכל רגע.
_______________________________________

מהסרט "גשם של פלאפל" (כמובן תרגום ישראלי לוקלי ל- Cloudy with a chance of meatballs) מכונה לתרגום מחשבות שתוכננה במקור לתרגום מחשבות קופים, אך השימוש בבני אדם עלה על התכנון המקורי

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-2033 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-2033 Wed, 22 May 2013 11:53:00 +0000
כולנו רוצים לקצור- מאמר בכלל לא חקלאי
כולנו רוצים לקצור- מאמר בכלל לא חקלאי

אנחנו ממש לפני חג שבועות ובעקבות מפגשים עם מתאמנים לאחרונה חלקם עצמאיים וחלקם בתפקידים בכירים, נפגשתי עם הציפייה של עידן האפליקציה (רק לוחצים וזה קורה) לתוצאות כאן ועכשיו.

זה גרם לי לחשוב על חג שבועות בהקשר של חג הקציר.

קציר בהגדרה ה"מילונית":
"בחקלאות, קציר הוא תהליך של איסוף יבול בשל מהשדות. הקציר מסמל את סיום העונה של גדילת היבול, או את סיום מחזור הגדילה של גידול מסוים" (ויקפידיה) 

אבל אפשר להסתכל על הקציר כמטאפורה. כולנו רוצים לקצור את פירות שזרענו. במילים אחרות כולנו רוצים: תוצאות, הגעה ליעדים שהצבנו לעצמנו,ובקיצור: "show me money" (בצורה מטאפורית וגם כפשוטו).

הבעיה שאנו נוטים להתעלם ממנה, היא שהקציר אינו מצוי בשליטתנו. 
הבשורה הטובה היא, לעומת זאת, בהחלט יש לנו השפעה עליו.
איך? מאחר שיש לנו 100% שליטה על הזריעה.

מה מפריע לנו להתמקד בזריעה? 

אף אחד לא ממש יודע מה היחס בין זריעה לקציר.
גם אם כן, זה בדרך כלל על בסיס ניסיון העבר. אנחנו לא ממש יודעים כמה צריכים לעשות כדי לקבל תוצאות. כמה שעות עבודה, כמה פגישות, כמה טלפונים, כמה נתינה ללא תמורה, כמה קורסים עוד להירשם, כמה סדנאות להעביר, כמה מאמרים לפרסם, כמה כישלונות צריכים לעבור. 

כולנו קצת כמו הילדים ששמים זרע באדמה, משקים אותו ובאים כל דקה לבדוק האם כבר נבט ויצא מהאדמה. ועל סמך האי נביטה מסיקים מסקנות ארוכות טווח. 


להתנתק מהתוצאות!
• איך זה יראה אם נשים את כל האנרגיה שלנו במקום היחיד בו יש לנו 100% שליטה- הפעולות שלנו ודרך ההסתכלות שלנו.
נתמקד בזריעה ובתכנון שלה, בלי לבזבז אנרגיה לבדוק האם כבר יש תוצאות או מתי יגיעו תוצאות.

• איך זה יראה אם נבחר לזרוע ולהשקות עוד ועוד להגדיל סיכוי לתוצאות טובות יותר בלי להסיק מסקנות על הצלחה רק על סמך תוצאות מיידיות? הרי את הלגיטימציה לתזמון שלה, קבענו על סמך ספקולציות בלבד?

• איך זה יראה אם נבחר ליהנות מהדרך (מהזריעה). מבלי לתכנן את בוא הקציר. לסמוך עליו שהוא יגיע כשיגיע זמנו ולקחת אחריות על כל מה שצריך כדי להשפיע עליו!

אם נמשיך עם המטאפורה למקום פרואקטיבי ופעיל

לעיתים הקלפים נטרפים וזה הזמן לשינויים. בדיוק כמו בזמן מיתון, בתקופות של בצורת לעיתים משנים את סוגי היבול שמגדלים. אנחנו לא שולטים באקלים. רק מה אנו עושים בו.

במקום להתנגד למצב, בידקו האם בחרתם את היבול הנכון לכם. האם הוא נכון לתקופה. האם הקרקע מתאימה או שצריך להכין אותה. האם בחרתם את הזרעים הנכונים.

ובמילים אחרות:
בידקו האם המקצוע, התפקיד, קהל היעד, הארגון מתאים לכם או שזה זמן טוב לשינוי והתפתחות. האם הכישורים או המוצרים שלכם מתאימים לתקופה, האם אסטרטגיית שיווק מתאימה לתקופה. האם אתם צריכים לפתח כישורים ויכולות ומה הצעד הראשון.

תגדירו את היעדים. תגדירו מה אתם רוצים לקצור האם סוג של יבול אחד, שניים? מה הם.
דמיינו ומיתחו את קווי הדמיון, אימרו- "כאן יהיה שדה של חמניות" ומכאן התוצאות יהוו רק כוכב צפון אליו תכוונו את הפעולות שלכם.הפרדוקס שהצבת המטרה הינה המניע לפעולה ואין מה להתעסק איתה מעבר להנעה לפעולה וסימון יעד/כיוון.

פעלו מתוך כוונה ותשוקה. התמקדו וכוונו את האנרגיה והמשאבים לפעולות שיביאו את היבולים הרצויים (שלא תזרעו בננה ויצא אגס). 

שימו פוקוס על מקומות שאתם שולטים בהם. קחו אחריות לפעול, להתנסות לשחק את המשחק ולתקן במקרה של סטייה מהדרך. אל תתמקדו במקומות שגוזלים מכם אנרגיה:

"עשיתי 10 טלפונים ולא הצלחתי לסגור אף מכירה" – רלוונטי? לא כל כך. אתה לא יודע מה זרעת ומתי זה יצמח.
"פרסמתי עשרות מאמרים ולא יצא לי כלום מזה". אתה נהנה לכתוב? תמשיך אל תהיה עם היד על השעון.
"עשיתי כמה סדנאות ולא בא לי משם אף לקוח". מה כן צברת? ניסיון, למידה

שימרו על פוקוס במקומות בו יש לכם שליטה ואל תבזבזו אל אלו שאין לכם. אף אחר לא יודע מתי ישתפר המצב לכן עדיף להשקיע מאמצים לצמיחה והשבחה. לפיתוח יכולות וכישורים. להסתנכרנות מחדש לביסוס לשינוי.

טפחו את הקרקע- במיתון לעיתים מתפנה זמן נצלו את זה להשקיע, לזרוע ולבסס- אפשרו לעובדים שלכם להתפתח ולרכוש כלים. פתחו יכולות, לכו ללמוד, להתאמן, להתפתח, שימרו וטפחו קשרים עם אנשים ויכולות. תשקיעו בצמיחה דווקא עכשיו.

זו יכולה להיות תקופה מעולה לפיתוח והשבחת קרקע כהכנה לשמש המאפשרת לכשתגיע.

אל תחכו לפירות, תשקיעו, תתמקדו במה שבשליטתכם, תעבדו על פיתוח כישורים, יכולות למידה פתחו את מי שאתם.

מנהיגות אמיתית היא לנהל את הפעולות ואת האנרגיה ולא להאשים את האקלים. במקום להשקיע זמן בניחוש מתי ייגמר המיתון, האם אנחנו מצליחים או לא, הגדילו את מעגל ההשפעה שלכם היו פעילים מסונכרנים, צומחים ובעיקר נהנים מהדרך.

מאחלת לכולנו קציר מוצלח, שופע ומפתיע.

]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-1462 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-1462 Thu, 02 May 2013 06:03:34 +0000
של מי המילה הזו בכלל? אומנות הפרשנות המעצימה
של מי המילה הזו בכלל? אומנות הפרשנות המעצימה

במסגרת חזרתי למקורות ההשראה שלי, חזרתי לספר המדהים של לואיס קרול "מבעד למראה ומה אליס ראתה שם" (הספר המתקדם של אליס בארץ הפלאות). ספר שהוא דוגמא חיה לכתיבה מהדמיון ולא מהניסיון.


שמחה לשתף אתכם בקטע הבא: 

"כשאני משתמש במילה", אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר,
"מובנה הוא בדיוק המובן שבו אני בוחר בשבילה – לא פחות ולא יותר".
"השאלה היא", אמרה אליס, "אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים
כל כך רבים ושונים". "השאלה היא", אמר המפטי דמפטי, "מי כאן האדון – זה הכול".


עבורי, הקטע ממחיש את עוצמה של המילה והאפשרות שאין כמעט עובדות בחיינו. הכול פרשנויות שלנו.
אם אין עובדות והכול פרשנויות, אז ניתן לשנות את הפרשנות. יש לנו בכל רגע נתון את היכולת לפרש בצורה מעכבת או מעצימה ולפתוח לעצמנו שדה אפשרויות.


פרשנות למה?
ל-הכול!

מצבים שאני נקלעת אליהם. דברים שאני שומעת. דברים שאני לא שומעת. מחשבות ורגשות שלי. איך אני תופשת עצמי. איך אני תופשת אחרים. פרשנות זו גם הסיפור שאני מספרת לעצמי על עצמי, על העבודה, על מערכות יחסים. על הכול.


אנו משתמשים במילים והן יוצרות עבורנו תפישת עולם ומציאות. כמה פעמים אנחנו מזלזלים ואומרים "אוי, זו רק סמנטיקה".
אבל סמנטיקה זו תורת המשמעויות. אומנות הפרשנות המעצימה.

המילה היא סימן למשהו (לאו שדווקא האמת) והקשר בין הסימן למשמעות שלו הוא שרירותי. למרות שהוא שרירותי, השימוש התדיר במילה יוצר קיבוע שלא מאפשר לנו להעלות על הדעת משמעות אחרת. זאת אומרת, שאנו מדברים בקונבנציות שכיחות (פרדיגמות).


כשמישהו אומר "אני חסר ניסיון במקצועי" (פרשנות מאוד לא מעצימה), האימון יבהיר למתאמן מה זה עבורו ניסיון?
(לפי שנים, לימודים? מספר לקוחות? שיש לי או שהיו לי? ניסיון מעשי בפועל?)
האימון יוצר בהירות ומסייע למתאמן ליצור את המשמעות עבורו ולא לפי פרדיגמה רווחת של ניסיון. כשיבין את המשמעות עבורו ומי הוא באותה נקודה, הצעדים הבאים יהיו בהירים יותר.


מי שחי חייו ממקום של שליטה, סדר ונוסחאות יכול לחוש מאוים משבירת הכלים הזו. כי מה שנותר זה לקחת אחריות. לייצר את המשמעות בכל סיטואציה ולא לקבלה מן המוכן. להתמסר לאי ודאות. לוותר על הנוסחאות. לא לנסות להבין, לפענח, להגיע לאמת, למשמעות, אלא ליצור את הפרשנות מעצימה עבורך בכל מצב. כלומר, לחיות במודעות ערה פעילה ובועטת.


ניטשה בספרו מעבר לטוב ולרוע אומר: "הערעור, ההרפתקה, החשדנות העליזה, אהבת הלגלוג כל אלה מאותותיה של בריאות. כל המוחלט חייב לתחום הפתולוגיה"


יש לנו בחירה האם אנחנו רוצים לחיות או לשרוד?
אם בחרתם לחיות, קחו אחריות. עצבו את חייכם. תנו להם פרשנות מעצימה. אל תאחזו בניסיון העבר חיו מהדמיון תתמסרו לאי הוודאות ולשדה האפשרויות הבלתי מוגבל. שנו את הסיפור שלכם על עצמכם, על הסביבה, על כל סיטואציה. הוא לא קשור לעובדות. זו פרשנות שלכם. בידכם להחליף אותה!


אם אתם חשים פחד, שיתוק, לחץ ממשימות בחיים, בעבודה, שנו פרשנות. אותו הרגש, התחושה לא קיימים עד שלא נתתם להם שם.
התייחסו אליה כמשימה מרגשת, מאתגרת. תנו חיים אחרים לאותה תחושה וחושו איך משתנה תפיסת המציאות ואיזה הבדל זה יוצר עבורכם.


כבדו את מילתכם! זה כל מה שיש לכם. וזה המון.


כל יסוד האימון הוא לייצר פרשנויות מעצימות.

תהליך אימון מעלה את האפשרות שמה שהמתאמן חש, שומע, מרגיש או חושב זו אחת הפרשנויות שלו לעיתים מעכבת ולא מקדמת אותו. האימון מזמין אותו לקחת אחריות, לייצר עוד פרשנויות מעצימות שיתנו לו עתיד ויפתחו לו שדה אפשרויות רחב יותר.


]]>
http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-1166 http://www.danaalon.co.il/danaalon-media-story-1166 Wed, 24 Apr 2013 16:42:40 +0000